הנמלים בישראל, בהיותה מדינה סגורה מבחינת גבולותיה היבשתיים, מהווים את הקשר המסחרי של המדינה עם העולם. הסחורות מגיעות לנמל ולעורף הנמל, הלוגיסטיקה, ומשם מופצות לכל הארץ.
הרציף העירוני יכול לשמש מקום לקיום אותו קשר מסחרי, אך ברמה המקומית יותר, הקשר של העיר עם ערים אחרות בארץ ואולי גם עם העולם.
בתכנון הרציף יצרנו מרכז לעיר החדשה הממוקם בין העיר לנמל ומקשר ביניהם.
באזור הרציף מתוכננים מבני ציבור, כמו התיאטרון שיהווה מוקד משיכה לתושבי העיר כולה, אמפי פתוח שיכול להוות במה לפעילות עירונית תרבותית מגוונת ומבנה טרמינל.
הוא מקושר בשתי דרכים עיקריות אל מרכזי התחבורה של העיר (תחנת הרכבת והאוטובוס), דרך להולכי רגל ודרך למכוניות.
לאורך הדרך הרגלית של הרציף מצד אחד ישנה תעלה, המאפשרת גישה גם בדרך המים, ומצד שני מתוכננת חזית מסחרית.
בנוסף קיימים בדרך מבני האנגרים, אותם שימרנו, ששינינו את יעודם לפרוגרמות עירוניות כמו בתי מלון, שוק מקורה ומסעדות.
משטח הרציף מתוכנן כולו כטופוגרפיה מלאכותית בה משטחי הבטון העצומים יורדים ועולים מן המים ויוצרים בריכות מלאכותיות בזמן הגאות.
כחלק מטופוגרפיה זו, הרחבה שבין האמפי הפתוח והטרמינל מתקפלת ועולה אל גג הטרמינל בשתי דרכים, האחת מאפשרת הגעה ועלייה אל אוניות הנוסעים והשניה עולה לנקודת תצפית מרהיבה אל הים ואל הנמל.
מבנה הטרמינל עצמו מאזכר בצורתו ספינת נוסעים, מתוך המחשבה שגם כאשר הספינה (האמיתית) שטה היא עדיין נשארת בעיר.
תוויות:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה