28 ביולי 2013

הרציף העירוני



אשדוד קמה כעיר מתוכננת לפי מיטב התכנון העירוני המודרני אך המתכננים לא התחשבו באספקט הגיאוגרפי שלה, הם תכננו את העיר כאילו היא שוכנת במרכזו של מישור גדול ולא על חוף הים. 
במקום שכל הרחובות ישאפו לעבר חוף הים, 'הודבק' הים אל העיר כאילו במקרה, לאיזו פינה נידחת שלה.
אותו הדבר נכון גם לגבי הנמל. הנמל והעיר תוכננו בנפרד זה מזו, וכל אפשרות של מגע נמנעת על ­ידי החיץ של נחל לכיש, שרק גשר אחד עובר מעליו.

חסרה האווירה המלווה את הנמלים ההיסטוריים, זו של ישיבה רגועה בבתי ­קפה או מסעדות מתחת לכיפת השמים, חסרות הסירות והיאכטות, חסרים בניינים היסטוריים, וכתוצאה מכל אלה אין כל נקודות משיכה לאוכלוסיית העיר או לתיירים על מנת שירצו לבלות בקרבת הנמל.(קרמון, י. הנמלים הים תיכוניים של ישראל בהשוואה לדגם 'הנמל הים תיכוני', מחקרים בגיאוגרפיה של ארץ-ישראל, יא, 1980, עמ' 133-152.)

הפרויקט, משיב את מהות עיר-הנמל על ידי בניית רציף עירוני המשמש את פרוגרמות העיר, וכן שימור מבנים קיימים שכבר אינם בשימוש הנמל ופיתוחם באמצעות פרוגרמות עירוניות חדשות.
בדרך זו נוצר מרכז חדש לעיר המשמש כמעין 'העיר העתיקה' של עיר-הנמל החדשה, מקום בו יוכלו להתפתח אותן נקודות משיכה ומפגש לתושבי העיר ולתיירים.


תוויות:

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה