מניסיון ללמוד את ההבדלים בצורות ההתפתחות של 8 הערים לאורך קו החוף ערכנו השוואות שונות ביניהן.
הבחינה נעשתה, כמעט לחלוטין, מכיוון העיר והנמל ופחות מכיוון הים. בחינת המים המלוחים תעשה בהמשך.
הבחינות נעשו מתוך בדיקה של תב"עות הערים (מלבד צידון, צור ועזה - עליהן לא ניתן היה להשיג מידע מספק), תמ"אות, מפות היסטוריות, מפות חדשות, תצ"אות, מאמרים שונים שנכתבו על הערים והנמלים שלהן וכן נתוני אוכלוסיה שונים בערים מתוך הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
בחנו נושאים כמו מיקום העיר העתיקה ביחס לעיר הנוכחית ולנמל, מיקום של מים מתוקים בקרבת העיר והנמל וצורת הפרישה של מערכת הדרכים בעיר ביחס לקו החוף ולנמל מתוך השאיפה לנסות וללמוד את הטיפולוגיות השונות בהתפתחות 8 ערי הנמל והנמלים שלהן.
מתוך השוואות אלו עלה כי יש חשיבות רבה למשתנים רבים בהתפתחות של עיר לצד מים (עיר נמל).
דרכים ראשיות- נמצא כי הערים עם פרישת הדרכים המקבילות וניצבות לקו החוף מתאימות יותר להתפתחות נכונה של עיר נמל. אשדוד ואשקלון לדוגמא, אינן תואמות את עקרון זה וניתן לראות זאת בהתפתחות כלפי 'פנים' אל תוך השכונות השונות וחוסר קשר אל קו המים. עזה, לעומתן, מורכבת ממעין גריד המקביל וניצב אל קו החוף ונדמה שניתן לחוש את קרבת הים מכל איזורי העיר (כל הרחובות משקיפים אל החוף).
העיר העתיקה- לרוב, הערים העתיקות הכילו נמל בתוכן. בחלק מן הערים, הנמל העתיק היווה בסיס כלשהו לנמל המודרני ולכן נשמרה העיר העתיקה בתוך גבולות העיר המודרנית. ניתן לראות בערים בהן נמצאת העיר העתיקה בקרבת העיר המודרנית וכן בסיס הנמל החדש הוא על שרידי הנמל העתיק, כיצד המע"ר (מרכז עסקים ראשי) של העיר נשמר בקרבת הנמל ולא מתפתח מע"ר חלופי או נוסף במקום אחר בעיר החדשה, הרחק מהנמל. (סופר, ארנון, שטרן, שמעון, 'עיר הנמל המזרח תיכונית', עמ' 206-215)
שטחים ירוקים- ככלל אצבע, ככל שישנם יותר שטחים ירוקים (ללא הכללת רצועת החוף) המפוזרים בעיר, כך המרחב האורבני איכותי יותר. במקרה של ערי נמל ישנה חשיבות לקרבת שטחים ירוקים אלו גם לאזור הנמל עצמו. מהסתכלות השוואתית על ערים כמו תל אביב - יפו וחיפה ניתן לראות כיצד עקרון זה משמעותי וניכר בהשפעתו על איזור הנמל. איזור פארק הירקון ויריד המזרח מהווים שטח ציבורי רחב של פעילויות המביאות את האוכלוסיות השונות של העיר לקרבת הנמל והן בסיס להתפתחותו הנוכחית והעתידית. איזור הנמל בחיפה, לעומתו, מרובה בשטחים תעשייתיים ובלתי נגיש לחלוטין לעיר. איזור הקישון (הנחל העובר בקרבת העיר ולצד הנמל) , לדוגמא, אינו 'ירוק' כלל. הוא נותק מכל השטחים הירוקים הסובבים את העיר ומן ההר.
שטחים ציבוריים- בדומה לשטחים הירוקים ולמע"ר ישנה חשיבות הן אורבנית והן של עיר נמל לשטחים ציבוריים רבים ככל הניתן, הפזורים ברחבי העיר בכלל ובקרבת הנמל בפרט.
שטחי ים- בישראל, קיימת תמ"א 37 שמטרתה, בין היתר, קביעת תוואי מערכת הולכה לגז טבעי והתנאים להקמתה, תוך שילוב תשתיות וניצול ככל שניתן של תוואי תשתית אחרים (ראו משרד האנרגיה והמים, תקנון תמ"א 37, תכנית מתאר ארצית לגז טבעי, עמ' 3) התמ"א מגדירה שטחי ים המיועדים למערכת זו וכיוצא מכך באיזורים אלו לא מתאפשר פיתוח נוסף במי הים בקרבת החוף. בנוסף, ישנן הגדרות שונות של בסיסי צה"ל לאורך קו החוף בהן פיתוח או אפילו כניסה לאיזורים הוא אסור וחסום. לעזה- ישנן הגבלות פיתוח מחמירות ואיזורי הים מורשים רק לפעילות דייג ואלו נעשות באיזורים ספציפיים בלבד.
מים מתוקים- רבות מערי הנמל נבנו בקרבת או סביב נחלים/נהרות. מלבד המקרים בהם נוצל הנחל כחוצץ בין הנמל לעיר (כדוגמת אשדוד וחיפה) נדמה כי קיים ערך רב למחבר זה בין מים מתוקים, מים מלוחים ומרחב אורבני.
צפיפות וחתך אוכלוסיה- ערי נמל מתאפיינות בחתך אוכלוסיה רחב ומאוזן. עיר הנמל כפועל יוצא מהיותה מקום אליו מגיעים ה'עולים' היא מקום קוסמופוליטי המהווה כור היתוך לאוכלוסיות שונות. בערי הנמל בישראל אותן בחנו ניתן לראות עקרון זה בבהירות.
תוויות:
