31 ביולי 2013
הרציף העירוני - חלק ב'
הנמלים בישראל, בהיותה מדינה סגורה מבחינת גבולותיה היבשתיים, מהווים את הקשר המסחרי של המדינה עם העולם. הסחורות מגיעות לנמל ולעורף הנמל, הלוגיסטיקה, ומשם מופצות לכל הארץ.
הרציף העירוני יכול לשמש מקום לקיום אותו קשר מסחרי, אך ברמה המקומית יותר, הקשר של העיר עם ערים אחרות בארץ ואולי גם עם העולם.
בתכנון הרציף יצרנו מרכז לעיר החדשה הממוקם בין העיר לנמל ומקשר ביניהם.
באזור הרציף מתוכננים מבני ציבור, כמו התיאטרון שיהווה מוקד משיכה לתושבי העיר כולה, אמפי פתוח שיכול להוות במה לפעילות עירונית תרבותית מגוונת ומבנה טרמינל.
הוא מקושר בשתי דרכים עיקריות אל מרכזי התחבורה של העיר (תחנת הרכבת והאוטובוס), דרך להולכי רגל ודרך למכוניות.
לאורך הדרך הרגלית של הרציף מצד אחד ישנה תעלה, המאפשרת גישה גם בדרך המים, ומצד שני מתוכננת חזית מסחרית.
בנוסף קיימים בדרך מבני האנגרים, אותם שימרנו, ששינינו את יעודם לפרוגרמות עירוניות כמו בתי מלון, שוק מקורה ומסעדות.
משטח הרציף מתוכנן כולו כטופוגרפיה מלאכותית בה משטחי הבטון העצומים יורדים ועולים מן המים ויוצרים בריכות מלאכותיות בזמן הגאות.
כחלק מטופוגרפיה זו, הרחבה שבין האמפי הפתוח והטרמינל מתקפלת ועולה אל גג הטרמינל בשתי דרכים, האחת מאפשרת הגעה ועלייה אל אוניות הנוסעים והשניה עולה לנקודת תצפית מרהיבה אל הים ואל הנמל.
מבנה הטרמינל עצמו מאזכר בצורתו ספינת נוסעים, מתוך המחשבה שגם כאשר הספינה (האמיתית) שטה היא עדיין נשארת בעיר.
תוויות:
28 ביולי 2013
הרציף העירוני
אשדוד קמה כעיר מתוכננת לפי מיטב התכנון העירוני המודרני אך המתכננים לא התחשבו באספקט הגיאוגרפי שלה, הם תכננו את העיר כאילו היא שוכנת במרכזו של מישור גדול ולא על חוף הים.
במקום שכל הרחובות ישאפו לעבר חוף הים, 'הודבק' הים אל העיר כאילו במקרה, לאיזו פינה נידחת שלה.
אותו הדבר נכון גם לגבי הנמל. הנמל והעיר תוכננו בנפרד זה מזו, וכל אפשרות של מגע נמנעת על ידי החיץ של נחל לכיש, שרק גשר אחד עובר מעליו.
חסרה האווירה המלווה את הנמלים ההיסטוריים, זו של ישיבה רגועה בבתי קפה או מסעדות מתחת לכיפת השמים, חסרות הסירות והיאכטות, חסרים בניינים היסטוריים, וכתוצאה מכל אלה אין כל נקודות משיכה לאוכלוסיית העיר או לתיירים על מנת שירצו לבלות בקרבת הנמל.(קרמון, י. הנמלים הים תיכוניים של ישראל בהשוואה לדגם 'הנמל הים תיכוני', מחקרים בגיאוגרפיה של ארץ-ישראל, יא, 1980, עמ' 133-152.)
הפרויקט, משיב את מהות עיר-הנמל על ידי בניית רציף עירוני המשמש את פרוגרמות העיר, וכן שימור מבנים קיימים שכבר אינם בשימוש הנמל ופיתוחם באמצעות פרוגרמות עירוניות חדשות.
בדרך זו נוצר מרכז חדש לעיר המשמש כמעין 'העיר העתיקה' של עיר-הנמל החדשה, מקום בו יוכלו להתפתח אותן נקודות משיכה ומפגש לתושבי העיר ולתיירים.
תוויות:
22 ביולי 2013
16 ביולי 2013
הירשם ל-
רשומות (Atom)