21 באפר׳ 2013

Zoning | De-Zoning

התכנית לאזור עורף הנמל של אשדוד מהווה שאלה מעניינת המעסיקה אותנו רבות בתכנון עיר הנמל החדשה.
כתרגיל- הלבשנו את ה'איירפורט סיטי' באזור המתוכנן ללוגיסטיקה כנסיון לבחינת השפעת התכנון על העיר והנמל.
ה-zoning המתוכנן הוא כל כך קיצוני (אפילו יותר מהיום) כך שליצירת 'DE zoning' באזור יש חשיבות עליונה בתכנית שלנו.









תוויות:

 



9 באפר׳ 2013

עורף הנמל והעיר החדשה


נמל אשדוד כיום הוא אחד משלושה נמלים מסחריים פעילים בארץ ישראל והוא נמל הים הגדול שבהם  בהיקפי המטענים החולפים בו.
בהיותו נמל הגדל ומתפתח מתעורר צורך תמידי בקרקעות נוספות שיושקעו בנמל כשטחים עורפיים 'לוגיסטיים'. 
אותם שטחים המאוכלסים במבני האנגרים ענקיים עתידים להבנות מדרום וממזרח לנמל אשדוד בשנים הקרובות. (מבוסס על מידע שהגיע לידינו על תכנון עתידי לאיזור עורף נמל אשדוד מרשות הנמלים.)

"אלו מרחבים מבוצרים שמדגימים את הנעשה מאחורי הקלעים של עולם הצריכה הישראלי וגם העולמי. הסחורות, שמגיעות מחוץ לארץ במכולות דרך הנמלים, נישאות על גבי משאיות אל המרכזים הלוגיסטיים, שם תוכנן מפורק וממוין. (...) משם, רכבת קטנה שנוסעת על מסילה פנימית, יחד עם סולמות ומלגזות, מובילים את הסחורות אל משאיות שמפזרות אותן לרחבי הארץ. הליך המיון נעשה בצורה אוטומטית כמעט לחלוטין על ידי רובוטים. בחלק מן המקרים, לא ניתן למצוא ברחבי החלל הענקי יותר מחמישה־שישה עובדים."
כיום, בשל משקלן העצום של הסחורות, אין ברירה אלא ליצור מחסנים  שמחוברים לאדמה. אין דרך לערום אותם זה על גבי זה ובכך לצופפם, כך שמדובר בשטחים בלתי נתפשים במונחים ישראליים, שהולכים ומתמלאים. (רוזנבלום, קשת, מי אמר שאדריכלות נועדה לבני אדם, גלריה-הארץ, 02.01.2013.)





































"אנו חיים בעידן של השלמות ולא של התחלות חדשות. המקומות שמאפשרים לנו להתחיל מאפס הולכים ואוזלים (...) המערכה המשגשגת של יצוא אורבניזם מסוג חדש למקומות חסיני מודרניזם (...) עשויה להיות ההזדמנות האחרונה לנסח תכנית חדשה עבור האורבניזם." (Rem Koolhas, Al Manakh, Volume 12, May 2007.)

התכנון שלנו, שיוצג בפרק זה, מציע אלטרנטיבה ל'הלאמת' שטחים על-ידי הנמל ללא התחשבות בהתפתחות האורבנית של העיר ומעלה נקודות למחשבה, כיצד ניתן לשלב את עורף הנמל עם העיר.





















תוויות:

 


1 באפר׳ 2013

ערכים חדשים

עיר הנמל החדשה על כל ערכיה מצליחה להוות בסיס עקרוני מהותי ללמידה על העתיד של ערי הנמל בעולם בכלל ובקו החוף המזרחי של הים התיכון בפרט.
עקרון 'הסרת הגדרות' בין העיר והנמל שלצידה עובד כמחבר יעיל בין השניים כפי שנבחנו במקרה הבוחן על-ידי פעולת ההצפה.

בעיר החדשה ניתנה משמעות גדולה לערכים שנמצאו מהלמידה ההיסטורית שנעשתה בספר זה והם באים לידי ביטוי בתשתיות העיר המשמרים את עקרונות החיבור של העיר לים ולנמל. 

הבניה הצפופה לצד המים, עם שימושים מעורבים הכוללים גם את פרוגרמות הנמל, מהווה מרכז חדש לעיר, דבר החסר באשדוד, ומשמשת כמעין 'העיר העתיקה' של העיר - ערך נוסף שעלה בלמידה שאינו קיים באשדוד עצמה.

ישנם ערכים נוספים שעלו מהלימוד, אך עם זאת, לא נשמרו בעיר הנמל החדשה.

ערי נמל מהוות חלק משרשרת גלובלית חוצת גבולות כעקרון עדיין נשמר בכל עיר נמל פעילה. עם זאת, בערי הנמל של קו החוף המזרחי של הים התיכון, ביחוד אלו בגבולות ישראל כדוגמת מקרה הבוחן של פרויקט זה, השרשרת נקטעה.

ערי הנמל לאורך קו החוף המזרחי איבדו את חשיבותן כ'שערים בין מזרח ומערב' משתי סיבות: מאז הקמת מדינת ישראל המעבר מישראל לשכנותיה ממזרח כבר אינו פשוט כפי שכב צויין, כמו כן הקשר בין מזרח ומערב, עם התפתחות הטכנולוגיות, כבר אינו נעשה בדרך הים אלא בדרך האוויר.

מאותה הסיבה הערים כבר אינן מהוות את מקום המפגש בין תושבי המקום למהגרים החדשים. המהגרים כבר אינם מגיעים אליהן בדרך הים אלא מגיעים לנמל התעופה שהוא השער החדש של הארצות ומשם לעיירות הפיתוח.
עיירות הפיתוח הפכו למקום המפגש של תרבויות וארצות שונות ולא ערי הנמל.

עם זאת, נוספו ערכים לעיר הנמל החדשה אשר לא עלו מתוך למידה היסטורית או אורבנית של תופעת ערי הנמל.

'Zoning' היא תופעה שכיחה בערי נמל כיום. יצירת הניתוק בין העיר לנמל, בין אם מסיבה שנבנו לא על בסיס של עיר נמל היסטורית (כדוגמת אשדוד) ובין אם מתוך רצון של המתכננים להתרחק מהנמל שהפך פעיל ומסוכן יותר עם השנים (כדוגמת חיפה), יוצרת תופעת זונינג קיצונית של פרוגרמות עירוניות. בעיר הנמל החדשה יש 'De zoning' שתאפשר עירוב שימושים ממשי בין פעילויות הנמל ועורף הנמל לבין פעילויות מעורבות אורבניות.
בפעולה זו, במיוחד, נדון בהרחבה בפרקים הבאים.




תוויות: