נמל אשדוד כיום הוא אחד משלושה נמלים מסחריים פעילים בארץ ישראל והוא נמל הים הגדול שבהם בהיקפי המטענים החולפים בו.
בהיותו נמל הגדל ומתפתח מתעורר צורך תמידי בקרקעות נוספות שיושקעו בנמל כשטחים עורפיים 'לוגיסטיים'.
אותם שטחים המאוכלסים במבני האנגרים ענקיים עתידים להבנות מדרום וממזרח לנמל אשדוד בשנים הקרובות. (מבוסס על מידע שהגיע לידינו על תכנון עתידי לאיזור עורף נמל אשדוד מרשות הנמלים.)
"אלו מרחבים מבוצרים שמדגימים את הנעשה מאחורי הקלעים של עולם הצריכה הישראלי וגם העולמי. הסחורות, שמגיעות מחוץ לארץ במכולות דרך הנמלים, נישאות על גבי משאיות אל המרכזים הלוגיסטיים, שם תוכנן מפורק וממוין. (...) משם, רכבת קטנה שנוסעת על מסילה פנימית, יחד עם סולמות ומלגזות, מובילים את הסחורות אל משאיות שמפזרות אותן לרחבי הארץ. הליך המיון נעשה בצורה אוטומטית כמעט לחלוטין על ידי רובוטים. בחלק מן המקרים, לא ניתן למצוא ברחבי החלל הענקי יותר מחמישה־שישה עובדים."
כיום, בשל משקלן העצום של הסחורות, אין ברירה אלא ליצור מחסנים שמחוברים לאדמה. אין דרך לערום אותם זה על גבי זה ובכך לצופפם, כך שמדובר בשטחים בלתי נתפשים במונחים ישראליים, שהולכים ומתמלאים. (רוזנבלום, קשת, מי אמר שאדריכלות נועדה לבני אדם, גלריה-הארץ, 02.01.2013.)
"אנו חיים בעידן של השלמות ולא של התחלות חדשות. המקומות שמאפשרים לנו להתחיל מאפס הולכים ואוזלים (...) המערכה המשגשגת של יצוא אורבניזם מסוג חדש למקומות חסיני מודרניזם (...) עשויה להיות ההזדמנות האחרונה לנסח תכנית חדשה עבור האורבניזם." (Rem Koolhas, Al Manakh, Volume 12, May 2007.)
התכנון שלנו, שיוצג בפרק זה, מציע אלטרנטיבה ל'הלאמת' שטחים על-ידי הנמל ללא התחשבות בהתפתחות האורבנית של העיר ומעלה נקודות למחשבה, כיצד ניתן לשלב את עורף הנמל עם העיר.
בהיותו נמל הגדל ומתפתח מתעורר צורך תמידי בקרקעות נוספות שיושקעו בנמל כשטחים עורפיים 'לוגיסטיים'.
אותם שטחים המאוכלסים במבני האנגרים ענקיים עתידים להבנות מדרום וממזרח לנמל אשדוד בשנים הקרובות. (מבוסס על מידע שהגיע לידינו על תכנון עתידי לאיזור עורף נמל אשדוד מרשות הנמלים.)
"אלו מרחבים מבוצרים שמדגימים את הנעשה מאחורי הקלעים של עולם הצריכה הישראלי וגם העולמי. הסחורות, שמגיעות מחוץ לארץ במכולות דרך הנמלים, נישאות על גבי משאיות אל המרכזים הלוגיסטיים, שם תוכנן מפורק וממוין. (...) משם, רכבת קטנה שנוסעת על מסילה פנימית, יחד עם סולמות ומלגזות, מובילים את הסחורות אל משאיות שמפזרות אותן לרחבי הארץ. הליך המיון נעשה בצורה אוטומטית כמעט לחלוטין על ידי רובוטים. בחלק מן המקרים, לא ניתן למצוא ברחבי החלל הענקי יותר מחמישה־שישה עובדים."
כיום, בשל משקלן העצום של הסחורות, אין ברירה אלא ליצור מחסנים שמחוברים לאדמה. אין דרך לערום אותם זה על גבי זה ובכך לצופפם, כך שמדובר בשטחים בלתי נתפשים במונחים ישראליים, שהולכים ומתמלאים. (רוזנבלום, קשת, מי אמר שאדריכלות נועדה לבני אדם, גלריה-הארץ, 02.01.2013.)
"אנו חיים בעידן של השלמות ולא של התחלות חדשות. המקומות שמאפשרים לנו להתחיל מאפס הולכים ואוזלים (...) המערכה המשגשגת של יצוא אורבניזם מסוג חדש למקומות חסיני מודרניזם (...) עשויה להיות ההזדמנות האחרונה לנסח תכנית חדשה עבור האורבניזם." (Rem Koolhas, Al Manakh, Volume 12, May 2007.)
התכנון שלנו, שיוצג בפרק זה, מציע אלטרנטיבה ל'הלאמת' שטחים על-ידי הנמל ללא התחשבות בהתפתחות האורבנית של העיר ומעלה נקודות למחשבה, כיצד ניתן לשלב את עורף הנמל עם העיר.
תוויות:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה