עיר הנמל החדשה על כל ערכיה מצליחה להוות בסיס עקרוני מהותי ללמידה על העתיד של ערי הנמל בעולם בכלל ובקו החוף המזרחי של הים התיכון בפרט.
עקרון 'הסרת הגדרות' בין העיר והנמל שלצידה עובד כמחבר יעיל בין השניים כפי שנבחנו במקרה הבוחן על-ידי פעולת ההצפה.
בעיר החדשה ניתנה משמעות גדולה לערכים שנמצאו מהלמידה ההיסטורית שנעשתה בספר זה והם באים לידי ביטוי בתשתיות העיר המשמרים את עקרונות החיבור של העיר לים ולנמל.
הבניה הצפופה לצד המים, עם שימושים מעורבים הכוללים גם את פרוגרמות הנמל, מהווה מרכז חדש לעיר, דבר החסר באשדוד, ומשמשת כמעין 'העיר העתיקה' של העיר - ערך נוסף שעלה בלמידה שאינו קיים באשדוד עצמה.
ישנם ערכים נוספים שעלו מהלימוד, אך עם זאת, לא נשמרו בעיר הנמל החדשה.
ערי נמל מהוות חלק משרשרת גלובלית חוצת גבולות כעקרון עדיין נשמר בכל עיר נמל פעילה. עם זאת, בערי הנמל של קו החוף המזרחי של הים התיכון, ביחוד אלו בגבולות ישראל כדוגמת מקרה הבוחן של פרויקט זה, השרשרת נקטעה.
ערי הנמל לאורך קו החוף המזרחי איבדו את חשיבותן כ'שערים בין מזרח ומערב' משתי סיבות: מאז הקמת מדינת ישראל המעבר מישראל לשכנותיה ממזרח כבר אינו פשוט כפי שכב צויין, כמו כן הקשר בין מזרח ומערב, עם התפתחות הטכנולוגיות, כבר אינו נעשה בדרך הים אלא בדרך האוויר.
מאותה הסיבה הערים כבר אינן מהוות את מקום המפגש בין תושבי המקום למהגרים החדשים. המהגרים כבר אינם מגיעים אליהן בדרך הים אלא מגיעים לנמל התעופה שהוא השער החדש של הארצות ומשם לעיירות הפיתוח.
עיירות הפיתוח הפכו למקום המפגש של תרבויות וארצות שונות ולא ערי הנמל.
עם זאת, נוספו ערכים לעיר הנמל החדשה אשר לא עלו מתוך למידה היסטורית או אורבנית של תופעת ערי הנמל.
'Zoning' היא תופעה שכיחה בערי נמל כיום. יצירת הניתוק בין העיר לנמל, בין אם מסיבה שנבנו לא על בסיס של עיר נמל היסטורית (כדוגמת אשדוד) ובין אם מתוך רצון של המתכננים להתרחק מהנמל שהפך פעיל ומסוכן יותר עם השנים (כדוגמת חיפה), יוצרת תופעת זונינג קיצונית של פרוגרמות עירוניות. בעיר הנמל החדשה יש 'De zoning' שתאפשר עירוב שימושים ממשי בין פעילויות הנמל ועורף הנמל לבין פעילויות מעורבות אורבניות.
בפעולה זו, במיוחד, נדון בהרחבה בפרקים הבאים.
תוויות:
