21 באפר׳ 2013

Zoning | De-Zoning

התכנית לאזור עורף הנמל של אשדוד מהווה שאלה מעניינת המעסיקה אותנו רבות בתכנון עיר הנמל החדשה.
כתרגיל- הלבשנו את ה'איירפורט סיטי' באזור המתוכנן ללוגיסטיקה כנסיון לבחינת השפעת התכנון על העיר והנמל.
ה-zoning המתוכנן הוא כל כך קיצוני (אפילו יותר מהיום) כך שליצירת 'DE zoning' באזור יש חשיבות עליונה בתכנית שלנו.









תוויות:

 



9 באפר׳ 2013

עורף הנמל והעיר החדשה


נמל אשדוד כיום הוא אחד משלושה נמלים מסחריים פעילים בארץ ישראל והוא נמל הים הגדול שבהם  בהיקפי המטענים החולפים בו.
בהיותו נמל הגדל ומתפתח מתעורר צורך תמידי בקרקעות נוספות שיושקעו בנמל כשטחים עורפיים 'לוגיסטיים'. 
אותם שטחים המאוכלסים במבני האנגרים ענקיים עתידים להבנות מדרום וממזרח לנמל אשדוד בשנים הקרובות. (מבוסס על מידע שהגיע לידינו על תכנון עתידי לאיזור עורף נמל אשדוד מרשות הנמלים.)

"אלו מרחבים מבוצרים שמדגימים את הנעשה מאחורי הקלעים של עולם הצריכה הישראלי וגם העולמי. הסחורות, שמגיעות מחוץ לארץ במכולות דרך הנמלים, נישאות על גבי משאיות אל המרכזים הלוגיסטיים, שם תוכנן מפורק וממוין. (...) משם, רכבת קטנה שנוסעת על מסילה פנימית, יחד עם סולמות ומלגזות, מובילים את הסחורות אל משאיות שמפזרות אותן לרחבי הארץ. הליך המיון נעשה בצורה אוטומטית כמעט לחלוטין על ידי רובוטים. בחלק מן המקרים, לא ניתן למצוא ברחבי החלל הענקי יותר מחמישה־שישה עובדים."
כיום, בשל משקלן העצום של הסחורות, אין ברירה אלא ליצור מחסנים  שמחוברים לאדמה. אין דרך לערום אותם זה על גבי זה ובכך לצופפם, כך שמדובר בשטחים בלתי נתפשים במונחים ישראליים, שהולכים ומתמלאים. (רוזנבלום, קשת, מי אמר שאדריכלות נועדה לבני אדם, גלריה-הארץ, 02.01.2013.)





































"אנו חיים בעידן של השלמות ולא של התחלות חדשות. המקומות שמאפשרים לנו להתחיל מאפס הולכים ואוזלים (...) המערכה המשגשגת של יצוא אורבניזם מסוג חדש למקומות חסיני מודרניזם (...) עשויה להיות ההזדמנות האחרונה לנסח תכנית חדשה עבור האורבניזם." (Rem Koolhas, Al Manakh, Volume 12, May 2007.)

התכנון שלנו, שיוצג בפרק זה, מציע אלטרנטיבה ל'הלאמת' שטחים על-ידי הנמל ללא התחשבות בהתפתחות האורבנית של העיר ומעלה נקודות למחשבה, כיצד ניתן לשלב את עורף הנמל עם העיר.





















תוויות:

 


1 באפר׳ 2013

ערכים חדשים

עיר הנמל החדשה על כל ערכיה מצליחה להוות בסיס עקרוני מהותי ללמידה על העתיד של ערי הנמל בעולם בכלל ובקו החוף המזרחי של הים התיכון בפרט.
עקרון 'הסרת הגדרות' בין העיר והנמל שלצידה עובד כמחבר יעיל בין השניים כפי שנבחנו במקרה הבוחן על-ידי פעולת ההצפה.

בעיר החדשה ניתנה משמעות גדולה לערכים שנמצאו מהלמידה ההיסטורית שנעשתה בספר זה והם באים לידי ביטוי בתשתיות העיר המשמרים את עקרונות החיבור של העיר לים ולנמל. 

הבניה הצפופה לצד המים, עם שימושים מעורבים הכוללים גם את פרוגרמות הנמל, מהווה מרכז חדש לעיר, דבר החסר באשדוד, ומשמשת כמעין 'העיר העתיקה' של העיר - ערך נוסף שעלה בלמידה שאינו קיים באשדוד עצמה.

ישנם ערכים נוספים שעלו מהלימוד, אך עם זאת, לא נשמרו בעיר הנמל החדשה.

ערי נמל מהוות חלק משרשרת גלובלית חוצת גבולות כעקרון עדיין נשמר בכל עיר נמל פעילה. עם זאת, בערי הנמל של קו החוף המזרחי של הים התיכון, ביחוד אלו בגבולות ישראל כדוגמת מקרה הבוחן של פרויקט זה, השרשרת נקטעה.

ערי הנמל לאורך קו החוף המזרחי איבדו את חשיבותן כ'שערים בין מזרח ומערב' משתי סיבות: מאז הקמת מדינת ישראל המעבר מישראל לשכנותיה ממזרח כבר אינו פשוט כפי שכב צויין, כמו כן הקשר בין מזרח ומערב, עם התפתחות הטכנולוגיות, כבר אינו נעשה בדרך הים אלא בדרך האוויר.

מאותה הסיבה הערים כבר אינן מהוות את מקום המפגש בין תושבי המקום למהגרים החדשים. המהגרים כבר אינם מגיעים אליהן בדרך הים אלא מגיעים לנמל התעופה שהוא השער החדש של הארצות ומשם לעיירות הפיתוח.
עיירות הפיתוח הפכו למקום המפגש של תרבויות וארצות שונות ולא ערי הנמל.

עם זאת, נוספו ערכים לעיר הנמל החדשה אשר לא עלו מתוך למידה היסטורית או אורבנית של תופעת ערי הנמל.

'Zoning' היא תופעה שכיחה בערי נמל כיום. יצירת הניתוק בין העיר לנמל, בין אם מסיבה שנבנו לא על בסיס של עיר נמל היסטורית (כדוגמת אשדוד) ובין אם מתוך רצון של המתכננים להתרחק מהנמל שהפך פעיל ומסוכן יותר עם השנים (כדוגמת חיפה), יוצרת תופעת זונינג קיצונית של פרוגרמות עירוניות. בעיר הנמל החדשה יש 'De zoning' שתאפשר עירוב שימושים ממשי בין פעילויות הנמל ועורף הנמל לבין פעילויות מעורבות אורבניות.
בפעולה זו, במיוחד, נדון בהרחבה בפרקים הבאים.




תוויות:

 


28 במרץ 2013

עיר הנמל החדשה


לחץ על כפתור ה-play (הימני) להפעלת הסרט
לחץ על כפתור ההרצה (השמאלי) לראות את העיר השלמה


תוויות:

 

2 במרץ 2013

כיצד יוצרים עיר נמל - שלב ג'



לפעולת ההצפה השפעות אקולוגיות רבות. בנסיון לבחון מה למעשה יצרנו בדקנו תיאורתית את התפתחות האיזורים האקולוגיים לאחר המעשה.


















עם הקמת הנמל בשנות ה-60 הוסדר נחל לכיש וכן הוזרמו אליו שפכים רבים שחיסלו את המסדרון האקולוגי המשמעותי ששכן באיזור הנחל.
בשנים האחרונות נעשו מאמצים ליצור שטחים פתוחים שיהוו כטבע עירוני בשטח שבין העיר לנמל - פארק לכיש.

כתוצאה של פעולת ההצפה, מתבטלים שטחים ירוקים אלו סביב נחל לכיש. השטחים הללו מהווים מסדרון אקולוגי חשוב לאיזור אשדוד ולכן יש להעתיק אותו אל תוך המרחב החדש שנוצר.
לשם כך, כפעולה ראשונה יש לשחזר את גדות הנחל ואת הצמחיה ששוכנת לצדדיו.
חשוב לציין, מי הנחל, על אף אקט החדרת מי הים אל איזורם, נותרים ברובם מתוקים ואחוזי המליחות אינם מפריעים לפיתוח צמחית מים כפי שהייתה בסביבת הנחל במקור.

בסקר טבע, נוף ומורשת אדם שנכתב על, בין היתר, נחל לכיש מצויינות הנקודות הבאות בהן התחשבנו בתכנון המרחב החדש:
- מומלץ לשמור על הנחל כציר טבעי. כל פיתוח הכולל שבילי טיילים או שבילי אופניים יכולים לעבור מעל הגדה בקטעים קצרים ולחצות את הנחל, אבל לא לעבור בתוך האפיק עצמו.
- חשובה הרחבת מסדרון הנחל, במיוחד בחלק המערבי של הנחל. הרחבה זו ניתן לעשות על ידי הרחבת אזורי החייץ סביב הערוץ.
- מומלץ לפתח שביל נחל על הגדה הצפונית, לא בצמידות לנחל אלא על מדרגה גבוהה יותר שנותנת תצפית משופרת ומפריעה פחות לתפקוד הנחל כמסדרון אקולוגי. 
- לאורך  נחל  לכיש  ישנם  מספר  פיתולים מרשימים של הנחל. מומלץ לא לפגוע בנתיב הזרימה הטבעי של הנחל דרך פיתוליו. (ד"ר גל, אדיב, פרלמן, יואב, אהרן, שלמי, אורן, אוריה, רון, מימי, מנדלסון, עמית, רמון, אורי, סובב פלוגות - סקר טבע, נוף ומורשת אדם, מכון דש"א-דמותה של ארץ יחידת הסקרים, דצמבר 2011)
לאחר שיחזור גדות הנחל ניתן להרחיבו אל תוך שטחי העיר ובכך להפכו לחלק ממערכת טבע עירוני. לשם כך תוכננו שתי שדרות המחברות בין טיילות הנחל לטיילות הים בצידו המערבי של איזור הפיתוח בהן תישתל צמחיה המתאימה לאיזורים אורבניים צפופים כגון עצים ומדשאות.


בין השדרות קיים פארק מרכזי גדול (160 דונם) שמחבר בין השדרות ומקביל לנחל. בפארק יתוכננו איזורי מדשאות וצמחיה נמוכה אינטנסיביים שיאפשרו פרוגרמות עירוניות לתושבי העיר לצד איזורים בעלי צמחיה צפופה (הכוללת שטח תעלת מים מתוקים עם צמחיית מים) אקסטנסיביים שיאפשרו התפתחות של טבע עירוני והחזרת מינים שונים של בעלי כנף, זוחלים ודגים המתקיימים כיום באיזור פארק לכיש ויתקיימו בעתיד באיזור נחל לכיש עצמו לאחר השחזור של גדות הנחל.







































תוויות: