11 במרץ 2013
10 במרץ 2013
8 במרץ 2013
3 במרץ 2013
2 במרץ 2013
כיצד יוצרים עיר נמל - שלב ג'
לפעולת ההצפה השפעות אקולוגיות רבות. בנסיון לבחון מה למעשה יצרנו בדקנו תיאורתית את התפתחות האיזורים האקולוגיים לאחר המעשה.
עם הקמת הנמל בשנות ה-60 הוסדר נחל לכיש וכן הוזרמו אליו שפכים רבים שחיסלו את המסדרון האקולוגי המשמעותי ששכן באיזור הנחל.
בשנים האחרונות נעשו מאמצים ליצור שטחים פתוחים שיהוו כטבע עירוני בשטח שבין העיר לנמל - פארק לכיש.
כתוצאה של פעולת ההצפה, מתבטלים שטחים ירוקים אלו סביב נחל לכיש. השטחים הללו מהווים מסדרון אקולוגי חשוב לאיזור אשדוד ולכן יש להעתיק אותו אל תוך המרחב החדש שנוצר.
לשם כך, כפעולה ראשונה יש לשחזר את גדות הנחל ואת הצמחיה ששוכנת לצדדיו.
חשוב לציין, מי הנחל, על אף אקט החדרת מי הים אל איזורם, נותרים ברובם מתוקים ואחוזי המליחות אינם מפריעים לפיתוח צמחית מים כפי שהייתה בסביבת הנחל במקור.
בסקר טבע, נוף ומורשת אדם שנכתב על, בין היתר, נחל לכיש מצויינות הנקודות הבאות בהן התחשבנו בתכנון המרחב החדש:
- מומלץ לשמור על הנחל כציר טבעי. כל פיתוח הכולל שבילי טיילים או שבילי אופניים יכולים לעבור מעל הגדה בקטעים קצרים ולחצות את הנחל, אבל לא לעבור בתוך האפיק עצמו.
- חשובה הרחבת מסדרון הנחל, במיוחד בחלק המערבי של הנחל. הרחבה זו ניתן לעשות על ידי הרחבת אזורי החייץ סביב הערוץ.
- מומלץ לפתח שביל נחל על הגדה הצפונית, לא בצמידות לנחל אלא על מדרגה גבוהה יותר שנותנת תצפית משופרת ומפריעה פחות לתפקוד הנחל כמסדרון אקולוגי.
- לאורך נחל לכיש ישנם מספר פיתולים מרשימים של הנחל. מומלץ לא לפגוע בנתיב הזרימה הטבעי של הנחל דרך פיתוליו. (ד"ר גל, אדיב, פרלמן, יואב, אהרן, שלמי, אורן, אוריה, רון, מימי, מנדלסון, עמית, רמון, אורי, סובב פלוגות - סקר טבע, נוף ומורשת אדם, מכון דש"א-דמותה של ארץ יחידת הסקרים, דצמבר 2011)
לאחר שיחזור גדות הנחל ניתן להרחיבו אל תוך שטחי העיר ובכך להפכו לחלק ממערכת טבע עירוני. לשם כך תוכננו שתי שדרות המחברות בין טיילות הנחל לטיילות הים בצידו המערבי של איזור הפיתוח בהן תישתל צמחיה המתאימה לאיזורים אורבניים צפופים כגון עצים ומדשאות.
בין השדרות קיים פארק מרכזי גדול (160 דונם) שמחבר בין השדרות ומקביל לנחל. בפארק יתוכננו איזורי מדשאות וצמחיה נמוכה אינטנסיביים שיאפשרו פרוגרמות עירוניות לתושבי העיר לצד איזורים בעלי צמחיה צפופה (הכוללת שטח תעלת מים מתוקים עם צמחיית מים) אקסטנסיביים שיאפשרו התפתחות של טבע עירוני והחזרת מינים שונים של בעלי כנף, זוחלים ודגים המתקיימים כיום באיזור פארק לכיש ויתקיימו בעתיד באיזור נחל לכיש עצמו לאחר השחזור של גדות הנחל.
תוויות:

28 בפבר׳ 2013
24 בפבר׳ 2013
23 בפבר׳ 2013
זוהי העיר אשדוד פרק ב' - התפתחות העיר והנמל
באשדוד כיום אחד מ-3 נמלים מסחריים פעילים בארץ ישראל והוא הינו נמל הים הגדול בישראל בהיקפי המטענים.
כנמל גדל ומתפתח יש צורך תמידי בעוד קרקעות שיושקעו בנמל כשטחים עורפיים 'לוגיסטיים'.
אותם שטחים המאוכלסים במבני האנגרים ענקיים עתידים להבנות מדרום וממזרח לנמל אשדוד בשנים הקרובות.
"אלו מרחבים מבוצרים שמדגימים את הנעשה מאחורי הקלעים של עולם הצריכה הישראלי וגם העולמי. הסחורות, שמגיעות מחוץ לארץ במכולות דרך הנמלים, נישאות על גבי משאיות אל המרכזים הלוגיסטיים, שם תוכנן מפורק וממוין. (...) משם, רכבת קטנה שנוסעת על מסילה פנימית, יחד עם סולמות ומלגזות, מובילים את הסחורות אל משאיות שמפזרות אותן לרחבי הארץ. הליך המיון נעשה בצורה אוטומטית כמעט לחלוטין על ידי רובוטים. בחלק מן המקרים, לא ניתן למצוא ברחבי החלל הענקי יותר מחמישה־שישה עובדים."
כיום, בשל משקלן העצום של הסחורות, אין ברירה אלא ליצור מחסנים שיושבים על האדמה. אין דרך לערום אותם זה על גבי זה ובכך לצופפם, כך שמדובר בשטחים בלתי נתפשים במונחים ישראליים, שהולכים ומתמלאים. (רוזנבלום, קשת, מי אמר שאדריכלות נועדה לבני אדם, גלריה-הארץ, 02.01.2013)
הצעתנו, מהווה מעין אלטרנטיבה ל'הלאמת' שטחים לנמל ללא התחשבות בהתפתחות האורבנית של העיר.
לשם יצירת מהלך זה, ראשית עלינו לבחון את התפתחות העיר אשדוד והנמל שלצידה הן ביחד והן בנפרד בצורה מעט יותר מקיפה מזו שנעשתה עד כה. מנסיון ללמוד מדוע אינה עיר נמל על אף היותה עיר השוכנת לצד אחד הנמלים הגדולים והמשגשגים ביותר בקו החוף המזרחי של הים התיכון.
אשדוד היא אחת הערים העתיקות בישראל, שאת איזכורה הראשון ניתן למצוא כבר במאה ה-17 לפנה"ס, כאחת מחמש ערי פלשת.
אשדוד הצליחה לשמור במשך אלפי שנים על התיישבות רציפה, וגם לאחר פעמים רבות שהוחרבה, תמיד נבנתה מחדש בשל חשיבותה האסטרטגית על דרך החוף.
בתחילת המאה ה-8 לפנה"ס, עוזיהו כובש את אשדוד, מצמצם את שיטחה, בונה מצודה בתל מור שמוצאה לנחל לכיש- יציאה לים, ובונה מעגן אוניות.
בתקופת המנדט הבריטי, איסדוד הופכת לעיר חשובה על דרך הים, נבנית בה תחנת רכבת המשרתת את קו לוד-עזה-מצרים.
אשדוד כעיר חדשה נהגתה לראשונה בשנת 1949 ע"י האדריכל היינץ ראו, כאשר משרד התכנון הממשלתי חיפש מקום להקמתו של נמל עמוק מים שני לישראל.
התומכים ברעיון אריה שרון וציון שמשוני, ראשי אגף התכנון דאז, טענו כי ייסוד נמל דרומי יתן גם דחיפה להתיישבות עירונית צפופה בחולות ויהווה הקלה ופתח לעודפי האוכלוסיה והגירה המתרכזים ונוטים היום לאזור ת"א.
אך החשש מתחרות עם אשקלון והרצון של תל-אביב להיות עיר הנמל השני, כל אלה עיכבו את הקמתה של העיר במספר שנים.
בשנת 1956, נדונה בשנית, בעיית נמל עמוק מים שני בדרום הארץ ובשנת 1961 החלה הקמתו. במקביל האדריכלים יצחק פרלשטיין ואריה דודאי קיבלו עליהם את תכנון העיר מטעם "החברה לפיתוח אשדוד".
התוכנית החדשה היתה ניסיון להשתחרר מקונספירציית עיר הגנים אשר היתה מקובלת בתקופה ההיא וליצור תוכנית של מערכת עירונית רצופה ומוגדרת לרבעים- המשקפים את רעיון 'יחידות השכונות'.
העיר תוכננה על בסיס מערכת שתי וערב של דרכים אורכיות המגדירות את רובעי המגורים, ומערכת דרכים משנית העוברת בתוך הרבעים וקושרת אותם זה בזה.
רשת הדרכים העורקית מגדירה 16 רובעי מגורים של 12,000-20,000 תושבים כל אחד. לכל רובע מרכז משנה משלו. כיוון הפעילות ברובע מתוכנן כלפי הפנים.
מרכז העיר (הסיטי) ממוקם במרכז הגיאוגרפי של העיר, במקום המפגש של שני צירי התנועה העיקריים בה. במרכז העיר תוכנן גם ריכוז מגורים גדול אשר הבטיח פעילות לאורך כל שעות היום.
בשנת 1965 החליטו על תחרות תכנון מרכז העיר - "...מטרת התחרות לקבל הצעה לבינוי מרכז העיר...זה יהיה מוקד לקשרי מנהל, כספים, מסחר, תרבות ובידור לתושבי העיר, לתושבי האזור ולנמל".
ועוד נאמר: "ייעודה של אשדוד הוא עיר נמל עצמאית, שתהיה מוקד חשוב לאזור ולמדינה כולה ולא פרבר שינה לתושבי המטרופולין ת"א. הצלחתו של מרכז העיר תקבע את גורלה של העיר כולה". (איור א')
ההצעה הזוכה של ז'אן גינסברג, פייר ואגו ומ.ואן טריק מצרפת, ייבאה לאשדוד את רוח הקונגרס ה-8 הבינ"ל לאדריכלות CIAM. כאשר היא מיישמת את עקרונות התכנון החדישים ביותר בעולם האדריכלות בנושא בינוי מרכזי ערים.
עקרונות אלו באו לבטא את הרצון להפוך על פיה את תופעת הביזור והפרבור, להחזיר אנשים למרכזי העיר וכמו כן, נבעה מההסתייגות ממונומנטליות שאיפיינה את האורבניזם המודרני. (ראה איור ב')
התכנית הזוכה מעולם לא יצאה לפועל.
האדריכל אליעזר ברוצקוס העלה כבר אז את הסתיגויותיו מתכנית האב: "התוצאות של מעוף יתר והפרזה מורגשים היטב בתכנית העיר- בין אם בתפיסה של שטחים מיותרים כעתודה לפיתוח העירוני, בין אם במיקום של מרכזה הראשי של העיר במרחק ניכר מהנמל ומהעיר הקיימת בפועל. אם המרכז הראשי יקום במקום המתוכנן נגזר עליו להישאר גוף אקסצנטרי כלפי העיר הקיימת במציאות". (אפרת, צבי, 'הפרויקט הישראלי: בנייה ואדריכלות 1948-1973', הוצאת מוזיאון תל-אביב, 2005)
בהסתכלות על אשדוד כיום, תפקידם הישן של הרובעים כיחידות קהילתיות המתפקדות בפני עצמן, הותירו את העיר אשדוד ללא מרכז עירוני אחד, שהוא צורך הכרחי בכל עיר. לתושבי העיר אין מוקד עירוני חי וכמו כן העיר נותרה מנותקת מהנמל.
איור א' - הצעות לתכנון אשדוד
איור ב' - התכנית הזוכה
תוויות:

תוויות:
אשדוד
19 בפבר׳ 2013
15 בפבר׳ 2013
מהי עיר הנמל החדשה? אשדוד כמקרה בוחן
מהי עיר הנמל החדשה?
הסרת הגדרות מהנמל והשתלבותו עם העיר.
נמלים כיום, מאז המהפכה התעשייתית, הינם גדולים, רועשים ומסוכנים מדי בשביל להמצא בצמוד לעיר מתפקדת. אי לכך, נעשים מאמצים רבים להפריד בין השיים בעזרת גדרות, שערי ביטחון, יצירת חיץ פיזי (הסדרת נחלים על-מנת שיעברו בין העיר לנמל פעמים רבות) וכו'.
על-מנת לחבר בין העיר לנמל, לשמר ולשחזר את ערכי ערי הנמל בעיר שכזאת, יש ראשית כל, למצוא פתרון להפרדה בין שתי הישויות הללו אך עדיין לאפשר חיבור ביניהן.
את ההפרדה ביניהם ניתן ליצור באקט של הצפה. על ידי כך מתאפשרת הסרת הגדרות ונוצר חוצץ פיסי אך לא מהותי.
לאחר יצירת הפרדה מתאימה יש ליצור מרחב אורבני המשלב בתוכו את השימושים הלוגיסטים ביחד עם אלו האורבניים. כך, כפי שכל עיר מכילה בתוכה פרוגרמות של תעשייה, עיר נמל טובה, כך נדמה, צריכה להכיל בתוכה פרוגרמות עירוניות ביחד עם אלו של נמל ככל שניתן.
אשדוד הינה עיר עם נמל גדול ופעיל מאד, רבים מתושבי העיר מועסקים בנמל, אך אפילו מבט חטוף במפה מגלה מייד כי ישנה הפרדה מוחלטת בין העיר לנמל. הנמל ממוקם מצפון לעיר ובינו לבין העיר נמצא כחוצץ נחל לכיש.
מלבד היותו מקור כלכלי משמעותי בקיומה של אשדוד, אין העיר נהנית מהנמל, לא התפתחו בה פרוגרמות של פנאי ונופש המאפיינות ערי נמל, ולא חשים בקיום הנמל כאשר נמצאים בעיר.
אשדוד הינה עיר עם נמל אך אינה מתפקדת כ'עיר נמל'.
נראה כי אחד הערכים הפיזיים המשמעותיים ביותר להתפתחות עיר הנמל הינו המפגש בין מים מלוחים (הים), מרחב אורבני פעיל (העיר) ומקור מים מתוקים/מלוחים המגיע מבחוץ, חודר אל תוך המרקם האורבני ונשפך אל תוך הים בקרבת הנמל (הנחל).
כניסיון לבחון כיצד איתור ושימור/שיחזור עקרון זה יכול להעלות את ערך עיר הנמל בחרנו לעסוק באשדוד כמקרה בוחן לכך תחילה.
תוויות:
16 בינו׳ 2013
4 בינו׳ 2013
הירשם ל-
רשומות (Atom)


































